מְהַלֶּכֶת אֵימִים

 

בְּרֹחַב הַנִּסִּים וּבְעֹמֶק הַדְּבָרִים

אֲנִי מְהַלֶּכֶת אֵימִים עַל עַצְמִי וְעַל אֲחֵרִים,

וְאֵין לִי מַה לְּחַפֵּשׂ אֲשֵׁמִים אוֹ דּוֹמֵיהֶם

וְאֵין לִי מַה לְּפַנְטֵז עַל יָמִים יָפִים מֵהֶם --

אֲנִי הוֹלֶכֶת בְּכָל הַשְּׁבִילִים שֶׁאֶפְשָׁר

לִמְצֹא כְּשֶׁהַבֶּרֶז 

נִסְגָּר.

 

 

עֵץ

 

עֵץ עוֹמֵד בִּבְדִידוּתוֹ

יָפֶה. 

כָּל בַּד בּוֹ נִכָּר 

בִּבְדִידוּתוֹ,

יָרֹק בְּיַרְקוּתוֹ 

עַל רֶקַע כְּחוֹל

הַשָּׁמַיִם.

לְבַדּוֹ שָׁם,

בְּאֵין מַפְרִיעַ,

בְּלִי גְּבוּל וְשָׁכֵן.

בְּלִי חֲשָׁשׁ מַסְתִּיר אוֹ סוֹכֵךְ.

אֵין לוֹ מִתְחָרֶה עַל מַיִם,

על מֶרְחָב, על עֵינַיִם -

עֵץ

בַּהֲדָרוֹ. 

בְּכָל מְאֹדוֹ.

​

​

וֶרֶד לֹא קְלִישָׁאָתִי

 

אֵיךְ וֶרֶד לֹא קְלִישָׁאָתִי צָמַח לִי בֶּחָצֵר?

הוּא רַב פְּרָחִים, הֵם לְבָנִים, גָּבְהוֹ כִּמְעַט כְּעֵץ 

הוּא נַפְתּוּלִי וּמְסֻבָּךְ וְכֵן, הוּא גַּם דּוֹקֵר,

 

הוּא וֶרֶד לֹא קְלִישָׁאָתִי, הוּא גּוּשׁ שֶׁל סְבַךְ לוֹחֵץ.

יָמָיו רַבִּים עָלָיו מְאֹד, הָיָה פֹּה לְפָנַי

פּוֹעֵר הוּא אֶת פְּרָחָיו אֵלַי בְּעֹנֶג מִתְפָּרֵץ.

 

מַיְשִׁיר אֵלַי כְּתָרָיו וּצְהוֹב לִבּוֹ נָמֵס אֵלַי,

רוֹמֵז לִי בְּזִלְזוּל נוֹפָיו: "אָז מָה, אִם עוֹד לֹא מֵרְץ? "

אֲנִי פּוֹרֵחַ רַק כְּשֶׁבָּא לִי, בְּמַחְזוֹר חַיַּי.

 

אֲנִי לֹא וֶרֶד מְתֻקְתָּק, אֲנִי פִּרְאִי, בִּטְנִי אָבָק

לֹא מְאֻפָּק, סָגוּר וְדַק, לִבִּי רָחָב, אֲנִי נִפְתָּח,

מַהֵר לַבֹּקֶר הַבּוֹעֵר, וּמִתְפַּזֵּר לְכָל מֶרְחָק.

​

​

​

בַּנַּדְנֵדָה

 

 בַּנַּדְנֵדָה שֶׁבֵּין חַיִּים לִדְוַי

אַתְּ פַּעַם מְנַחֶמֶת 

וּפַעַם מְנֻחֶמֶת,

אַתְּ פַּעַם מְנַחֶמֶת

וּפַעַם מְנֻחֶמֶת.

לוֹמֶדֶת אֶת רָזֵי הָעֲמִידָה

קָרוֹב קָרוֹב לְקֶבֶר יַקִּירַיִךְ,

אֶת מְשִׁיכַת הָאֵם הָאֲדָמָה,

אֶת קְרִיסָתָהּ, אֶת קשִׁי אֲבָנַיִךְ

הַסְּדוּרוֹת מוּלֵךְ, שַׂעֲרוֹתַיִךְ 

סְתוּרוֹת מֵרוּחַ לֹא נִפְסָק

וְלֹא נִסְלָח

וְלֹא

וְלֹא

וְלֹא

כְּמוֹ פְּרָחִים בִּצְרוֹר חַיִּים שֶׁמִּתְקַצְּרִים

אֶת יְכוֹלָה לִגְדֹּל וּלְהָכִיל

אֶת כָּל שִׁבְרֵי הַמְּטוֹסִים הַמִּתְרַסְּקִים

אֶת רַעֲשָׁם הַמַּאְדִּים כְּכֶתֶם 

הַמִּתְפַּשֵּׁט וּמִתְכַּוֵּץ תָּדִיר.

מַה יַּעֲלֶה כָּעֵת בְּגוֹרָלֵךְ?  

הַכַּדּוּרִים מִסְתּוֹבְבִים, 

סַבִּים בִּמְעַרְבֹּלֶת 

הֶדֶף הֲבָלִים

הִנֵּה אֶחָד עוֹלֶה וּמִתְגַּלֶּה:

אַתְּ פַּעַם מְנַחֶמֶת 

וּפַעַם מְנֻחֶמֶת,

אַתְּ פַּעַם מְנַחֶמֶת

וּפַעַם מְנֻחֶמֶת.

​

​

​

גַּעְגּוּעַ

 

חָשַׁבְתִּי שֶׁבַּסּוֹף תַּחְזֹר אֵלַי,

תָּשׁוּב פִּתְאֹם צוֹחֵק וּמִתְלוֹצֵץ.

תֹּאמַר לִי שֶׁמָּתַחְתָּ אוֹתִי דַּי

כְּמוֹ פַּעַם, כְּשֶׁטִּפַּסְנוּ עַל הָעֵץ.

תִּקַּח אוֹתִי אִתְּךָ "להִסְתּוֹבֵב",

נִסַּע שׁוֹתְקִים וְנֵחָרֵךְ בָּרוּחַ,

רַק עֲנָפִים צוֹלְפִים וְאֵין כְּאֵב

בִּשְׁתִיקָתֵנוּ, הֵד הָרִים שָׁלוּחַ.

תֹּאמַר לִי שֶׁהַכֹּל הָיָה טָעוּת

רָגוּעַ, תִּתְבּוֹנֵן לְתוֹךְ עֵינַי.

תִּלְחַשׁ שֶׁלֹּא רָצִיתָ כָּךְ לָמוּת

חָשַׁבְתָּ שֶׁבַּסּוֹף תַּחְזֹר אֵלַי.

​

​

​

אמרה שהעולם כבר השתגע

  

אָמְרָה שֶׁהָעוֹלָם כְּבָר הִשְׁתַּגֵּע

וְאֶת אַפָּהּ הֵגִיפָה בָּאָטָב

לְבַל תִּנְשֹׁם אֶת פֻּרְעָנֵי הַסְּתָו,

לְבַל תֶּחְלֶה כְּמוֹ אָז בִּנְעוּרֶיהָ.

 

אָמְרָה שֶׁשְּׁאוֹן הַלַּיְלָה מְפַתֶּה

אוֹתָהּ לִזְחֹל לְתוֹךְַ הַמַּחֲלָה.

הִנֵּה כְּבָר מְחַלְחֶלֶת בָּהּ בְּחִילָה

תָּמִיד בְּאֶמְצַע הַפְסָקַת הַתֶּה.

 

"עוֹד רֶגַע הֵם יָבוֹאוּ", הִיא אוֹמֶרֶת.

"הֲרֵי לֹא מַשְׁאִירִים יַלְדָּה לְבַד"

הִיא שָׂמָה פְּעָמֶיהָ אֶל הַדֶּלֶת,

 

נוֹצֶרֶת אֶת קְדֻשַּׁת הַמַּעֲמָד

"עוֹד רֶגַע הֵם יָבוֹאוּ", הִיא אוֹמֶרֶת

וּמַבָּטָהּ לַקִּיר הַדַּק נִצְמָד.

​

​

 

חשקים

 

בעקבות פיליפ לארקין   Wants

 

 

מֵעֵבֶר לְכָל זֶה יֵשׁ הרָצוֹן לִהְיוֹת שׁוֹתֵק,

לִדְמֹם כְּמוֹ הַקִּיר, לֹא לְדַבֵּר, לְהִתְאַפֵּק.

לִשְׁמֹעַ אֵיךְ הַלֵּב שֶׁלִּי נוֹהֵם עַכְשָׁו בְּרֶטֶט.

לִסְגֹּר אֶת כָּל הָרַעַשׁ בְּקֻפְסָה רֵיקָה, הֶרְמֵטִית.

 

מִתַּחַת לְכָל זֶה יֶשְׁנוֹ הַחֵשֶׁק לְהָקִיא

אֶת כָּל מַה שֶּׁהֻפְקַד אֶצְלִי וְלֹא עָבַר דַּרְכִּי,

אֶת כָּל מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי, אֶת מַה שֶּׁלֹּא אָכִיל,

וְכָל מַה שֶּׁמַּכְבִּיד עָלַי, וְכָל מַה שֶּׁמַּבְהִיל.

​

​

​

​

נוֹף

 

בְּמִישׁוֹרֵי הַזְּמַן הָעֲצוּמִים

אַתָּה חוֹרֵשׁ אֵלַי תְּלָמִים לֹא מִסְתַּיְּמִים 

וּבְגִבְעוֹת הָאוֹר הַמִּתְקַמְּרוֹת

אַתָּה אוֹסֵף אֵלַי עֵינַיִם נוֹהֲרוֹת

וְאֵין בִּלְתִּי וּבִלְתְּךָ עוֹד בָּעוֹלָם

הַמִּתְגַּלְגֵּל בְּאֶלֶף צוּרוֹתָיו 

הַמִּתְרַחֵשׁ הֵיכָן שֶׁהוּא, 

אַךְ לֹא בְּכָאן.

הִנֵּה עָצַר הַכֹּל, 

הִנֵּה הַכֹּל נִגְמַר,

וּמֵעָלֵינוּ אֵיזֶה דֹּק כְּחַלְחַל

וְשֶׁקֶט. 

 

רַק קוֹלוֹ שֶׁל הַגַּלְגַּל

הַמִּסְתּוֹבֵב בְּתוֹךְ נְהַר הַכְּלוּם

חוֹרֵק,

וְנֶאֱנָח הָעֵץ שֶׁבְּצִירָיו. 

אוּלַי הוּא שָׁר? 

אוּלַי צוֹחֵק אֵלַי?

עַל רֶקַע סְאוֹן הַמַּיִם הַתְּמִידִי

אַתָּה חוֹרֵז טִפּוֹת שְׁקוּפוֹת 

לְצַוָּארִי.

​

​

​

אתונה

 

 הוֹלֶכֶת לְבַדִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן אָתוּנָאִי

עִם בֹּקֶר, עַל מִדְרֶכֶת שַׁיִשׁ קַר.

אוֹרַחַת רַק לְרֶגַע בַּמֶּרְחָב הַיְּוָנִי

שֶׁשַּׁיִשׁ זוֹל בּוֹ אַךְ הָעֵץ יָקָר.

 

עֲצֵי חֻשְׁחָשׁ עִם פְּרִי כָּתֹם עוֹטְרִים אֶת הָרְחוֹב,

וּמְפַתִּים לְאַכְזָבָה מָרָה

תַּיֶּרֶת הַצְּמֵאָה לְצֵל שֶׁרַק בִּקְּשָׁה לִכְתֹּב

גַּם בְּגָלוּת אַקְרוֹפּוֹלִיס, שִׁירָה.

 

עֲצֵי הַתּוּת, רַעֲמָתָם סֻפְּרָה לְצִיץ יָרֹק,

עוֹמְדִים כְּחַיָּלִים עַל הַמִּשְׁמָר.

אֶת כָּל אוֹנָם גָּזְלוּ מֵהֶם, אֲבָל פִּרְיָם מָתוֹק,

אֶצְעַד בַּסָּךְ אִתָּם עַד הַכִּכָּר.

 

״נָעִים מְאֹד״, לָחֲשָׁה לִי הַמּוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת,

דִּבְּרָה אֵלַי עִבְרִית לֹא מְצוּיָה.

"כַּרְמֶלִּיָּה לֵוִי - זֶה שְׁמָהּ שֶׁל סָבְתָא בַּיַּלְדוּת",

"מֵאָז שֶׁמֵּתָה... אֲנִי יְהוּדִיָּה".